החלטה בתיק מ"ת 54901-03-12 - פסקדין

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996.

כנגד הנאשם, יצחק דנינו (להלן: " המשיב"), הוגש כתב אישום המייחס לו מספר אישומים שעניינם מספר עבירות מין. בגדר כתב האישום, יוחס למשיב כי התחזה לחיילת בת 19 בשם רינת אוחנה, ובאמצעות זהות בדויה זו יצר קשר עם קטינות, שמתחת לגיל 14. במסגרת אותה דמות שהמשיב אימץ לעצמו, הוא ניהל שיחות אינטימיות עם אותן קטינות, ביקשן לגעת בעצמן כשהוא צופה בהן דרך מצלמת המחשב, ואף הקליט את אותן תמונות שצילם. כך גם המשיב השתמש באותן תמונות כדי לסחוט את אותן קטינות באיומים לפרסם התמונות, אם לא ימשיכו להתכתב עמו ולבצע דרישותיו.

במסגרת האישום הראשון, מתואר כי תוך שימוש בדמות החיילת אליה התחזה, יצר המשיב בסמוך לחודש ינואר 2012, קשר דרך האינטרנט עם ס"ח קטינה ילידת 98 (להלן: " המתלוננת ס"ח"). במסגרת אותו קשר, השניים התכתבו ביניהם, במסגרת מספר אתרי אינטרנט, וביצעו שיחות קוליות ושיחות וידיאו. במסגרת אותן שיחות המשיב הטעה המתלוננת ושכנעה כי הוא חיילת בת 19 בשם רינת אוחנה. במסגרת אותו קשר ובמספר רב של הזדמנויות, המשיב ביקש מהמתלוננת ס"ח לגעת בעצמה, לגעת באיבר מינה, להתפשט בפניו, שתאונן עמו, וכן הקשר לווה בהתכתבויות בעלות אופי מיני. בהמשך לכך, ומשהמתלוננת חדלה מלשתף פעולה עם המשיב, החל המשיב לאיים עליה כי אם היא לא תשתף עמו פעולה, הוא יפרסם את התמונות שצילם אותה באתר האינטרנט "יו טוב" וכן באתר ה-"פייסבוק", משכך המתלוננת שיתפה עמו פעולה והראתה לו איברים מוצנעים בגופה. בהמשך המתלוננת חזרה וסירבה לשתף עם המשיב פעולה, והמשיב חזר ואיים עליה, ובהמשך פרסם תמונות של המתלוננת שהיא בגופיה ובתחתונים בדפי "פייסבוק" ו"מקושרים" שפתח על שם "רינת אוחנה". בגין מעשים אלו יוחס למשיב עבירות של מעשה מגונה, בהתאם לסעיפים 348(א) + 345(א)(3) + 348(ב) + 345(א)(2) + 345(ב)(1) + 350 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין") (ריבוי מקרים); עבירות של ניסיון למעשה מגונה לפי סעיפים 348(א)+ 345(א)(3) + 348(ב) + 345(א)(2) + 345(ב)(1)+ 350+ 25 לחוק העונשין (ריבוי מקרים); עבירה של ניסיון אינוס, לפי סעיף 345(א)(3)+ 345(א)(2) + 350+ 25 לחוק העונשין; עבירה של סחיטה באיומים סיפא לפי סעיף 428 לחוק העונשין; עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; עבירות של הטרדה מינית, לפי סעיף 3(א)(1) + 3(א)(2)+ 3(א)(3) + 3(א)(4) בנסיבות סעיף 3(א)(6)(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1988 (ריבוי מקרים); עבירות של פרסום והצגת תועבה, לפי סעיפים 214(ב) + 214(ב3) לחוק העונשין.

במסגרת האישום השני, מתואר כי תוך שימוש בדמות פיקטיבית של חיילת בשם ,רינת אוחנה" יצר המשיב במהלך חודש דצמבר 2011, קשר עם ס"ר ילידת 2.2.99 (להלן: " המתלוננת ס"ר"), והחל מתכתב עמה במספר אתרי אינטרנט, עת שהקשר היה התכתבות; שיחות קוליות; ושיחות וידיאו. הקשר בין השניים כלל שיחות בעלות אופי מיני, במסגרתן המשיב שכנע המתלוננת ס"ר לגעת בעצמה, לחשוף את עצמה בפניו כשהיא עירומה, ולהכניס אצבעותיה לאיבר מינה. המתלוננת עשתה כן, עת המשיב מצלם אותה ומתעדה. בהמשך ומשסירבה המתלוננת להמשיך לשתף פעולה עם המשיב, המשיב החל לאיים עליה כי יפרסם תמונותיה באתרי האינטרנט "יו טוב" וב-"פייסבוק". בגין מעשים אלו יוחס למשיב, עבירות של אינוס בהתאם לסעיף 345(א)(3)+ 345(א)(2)+ 350 לחוק העונשין (ריבוי מקרים); עבירות של סחיטה באיומים סיפא, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין.

ב אישום השלישי, מתואר כי ביום 11.3.12 נערך חיפוש בביתו של המשיב בו נתפסו מחשביו. בבדיקת מחשביו של המשיב נמצאו תמונות תועבה בהן דמותן של קטינות בעירום מלא או כשלגופן חזייה ותחתונים. בגין כך יוחס למשיב עבירה של החזקת פרסום תועבה, עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין (ריבוי עבירות).

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

המבקשת הפנתה לטיעון כתוב בו פירטה ראיות לכאורה הקושרות המשיב למעשים המיוחסים לו, בכלל זאת: תדפיסי שיחות מודפסות בין הקטינה ס"ח לבין המשיב (בכינוי רינת); מספר שיחות משוחזרות ממחשבו של המשיב, המתעדות השיחות שהתקיימו בין המשיב לבין המתלוננת ס"ר, וכן הודעתה התומכת של ס"ר המתארת את טיב הקשר עם המשיב; זיהוי המשיב כדמות שהתחזתה ל"רינת אוחנה" דרך כתובת ה IP ותמיכה לכך בממצאים שנמצאו במחשבו האישי של המשיב; שיחות פלאפון שבוצעו מהפלאפון האישי של המשיב עם המתלוננת ס"ח; תמונות של קטינות עירומות שנמצאו במחשב של המשיב; במסגרת הודעת המשיב הוא הכחיש שדיבר עם קטינות או התחזה לדמות בשם "רינת אוחנה", אם כי הראיות לכאורה מלמדות כי הוא אכן התחזה לדמות והיה מודע לקטינות המתלוננות.

במסגרת טיעוניה של המבקשת היא הפנתה לסעיף 350 לחוק העונשין, וכן לדברי ההסבר של החוק, לפיו אדם הגורם לאחר לעשות בעצמו מעשה, ניתן להחיל עליו את סעיפי עבירות המין אף אם הוא עצמו לא עשה את המעשה הפיזי.

המבקשת הדגישה את מסוכנות המשיב הנעוצה בהתחזותו לדמות אחרת, שיכולה ללמד על בעיה בזהות המינית או על תחכום רב לצורך שכנוע קטינות לבצע המעשים המיניים בפניו. מכל מקום כי התחזות המשיב לדמות של חיילת צעירה, יכולה ללמד על סטייה מינית ועל עיוותי חשיבה. כך גם בנגישותו של המשיב לאינטרנט ויכולתו להמשיך בפועלו. המבקשת הוסיפה, כי בנסיבות העניין אין להתחשב בנורמטיביות של המשיב והעדר עבר פלילי, זאת בשל אופי העבירות המיוחסות לו.

בא כוח המשיב, ביקש להורות על שחרור מרשו לחלופת מעצר בתנאים. בא כוח המשיב, הדגיש כי המקרים המתוארים בכתב האישום התקיימו במרחב האינטרנטי, ללא כל מגע פיזי, פגישה או ניסיון לפגישה בין המשיב למי מהמתלוננות. כך גם הוא הפנה לטיב השיחה ולהלך הרוח שליווה אותה, עת עולה שהמתלוננות שיתפו פעולה, ייזמו וביצעו המעשים, ולא שהמשיב הוא שגרם להן להתנהג בצורה זו. כמו כן הופניתי לטיב ההתבטאויות של אותן מתלוננות המקימות מצג לפיהן אותן בנות הן בעצם בגירות, כך שקיים ספק של ממש אם המשיב ידע כי המדובר אכן בקטינות.

בא כוח המשיב הפנה בנוסף לדברי המתלוננת ס"ר, עת שלגישתו מההתרשמות של חוקרת הילדים ניתן להתרשם כי המתלוננת הפריזה בדבריה ואינה מהימנה.

בנוסף בא כוח המשיב העלה הסתייגותו מייחוס העבירות למשיב, ובמיוחד עבירת האינוס, עת שמעשיו לא כללו מעשים פיזיים של ממש, אלא לכל היותר בקשה מהמתלוננת לעשות בגופה את המעשה. מכאן שלגישתו לא ניתן לייחס למשיב את עבירת האינוס. כך גם הוסף כי הספק הקיים באשר להתקיימות עבירות אלו, מצדיקות לכשעצמן את שחרור המשיב לחלופת מעצר.

בא כוח המשיב, טען להיעדר מסוכנות המשיב והפנה לפסיקה ולמספר החלטות של בתי משפט שונים, במקרים הדומים באופיים לאלו בהם מואשם המשיב, הן כאלה שבוצעו באופן פיזי ממש והן כאלה שהתרחשו במרחב האינטרנטי, זאת כאשר המואשמים באותם פרשות שוחררו לחלופת מעצר בתנאים. כך גם הוסף כי המדובר בנאשם שהוא ללא שום עבר פלילי, המשרת שירות קבע בצבא, נשוי ומצפה בקרוב לילד. משכך הוצע להורות על שחרור המשיב לבית אמו בדימונה בפיקוחם של 4 מפקחים ללא כל עבר פלילי, תוך הבטחה למניעת גישה לכל אמצעי טכנולוגי, התחייבות כספית וערבות של המפקחים.

דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

לאחר עיון בראיות לכאורה אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות לביסוס המסכת העובדתית המתוארת בכתב האישום.

רוב רובו של החומר הראייתי מורכב מתיעודים של שיחות שנוהלו בין המשיב, בתור הדמות "רינת אוחנה" לבין המתלוננות, ואשר מתעדים על הכתב את טיב ההתכתבויות והתכנים שהועלו במסגרת אותן שיחות, כמתואר בכתב האישום.

להוכחת האמור באישום הראשון ניתן להפנות לתיעוד ההתכתבויות בין המשיב למתלוננת ס"ח, שכללו שיחות בעלות אופי מיני ובקשה לבצע מעשים מגונים, חשיפת איברי גוף מוצנעים, אוננות וכו. ובהמשך גם סחיטת המתלוננת שבמידה והיא לא תחשוף עצמה בפני המשיב ותעשה בהתאם לבקשת המשיב, הוא יפרסם את תמונותיה באתרי אינטרנט שונים [ראו תיעוד מסומן ס"ב (ראו ע' 54) וכן תיעוד אחר מסומן ח']. במסגרת אותן שיחות עולה לכאורה כי המשיב היה מודע לכך כי המדובר בקטינה בת 13 [ראו לדוגמא ע' 43; ע' 68 לתיעוד מסומן ס"ב] וכי היא הולכת לבית הספר [ראו לדוגמא ע' 10; 13 לשיחה] כך גם ניתן להפנות לסיכום הודעת המתלוננת ס"ח אשר תיארה השיחות עם המשיב, ותיארה חלק מטיבן [מסומן 10].

אציין כי בהתאם לעולה מהראיות לכאורה הקשר בין המשיב למתלוננת נעשה באתרים כמו "פייסבוק" "סקייפ" ו"מקושרים", אתרים שלא הוכח בפני - מלבד טענת בא כוח המשיב - שהם מחייבים הצהרה של המשתמשים לפיו הם מעל לגיל 18 למצער בשלב רישום החברות על ידי המתלוננות, ומכל מקום ספק אם לכך הייתה השפעה כלשהיא על המשיב ועל חישוביו. שכן על פני הדברים המשיב ידע וככל הנראה גם חתר ליצור קשר עם אותן קטינות ובידיעתו כי המדובר בקטינות.